יום שלישי, 16 ביוני 2015

רבי ישעיהו ראובן קלינגר אב"ד סיווען



טבריה כאחיותיה ירושלים וצפת, היוותה מקום משכן לעולים רבים מארצות הגולה, וביניהם רבנים שכיהנו במקומות מושבותיהם בחוצה לארץ, ולעת זקנה עלו לארץ ישראל.
אחד מן הרבנים שעלו לארץ ישראל, הוא רבי ישעיהו ראובן [קלינגר] אב"ד סיווען, שברומניה.
אחד מתלמידיו מאותם ימים, הזכירו שנים רבות מאוחר יותר, כרבו המובהק, הוא רבי יואל דוידזון אב"ד הערץ, שבערכו בספר אהלי שם, [שכידוע, הערכים שבו נכתבו לרוב על פי מכתביהם של הרבנים עצמם], מוזכר רבי ישעיהו ראובן כרבו המובהק.

בשנת תר"ך עולה רבי ישעיה ראובן לארץ ישראל, ובמכתבו של רבי גמליאל שלנק, אל רבי אליהו גריידיצר, ומכנהו, ידידי הרב מו"ה ישעי' ראובן נ"י בעל תפלה מביהמ"ד של כוללנו. [לוח ירושלים תשו, עמ' רח].
אחר כמה שנים, מצינו את רבי ישעיהו ראובן בצפת, והחזיק שם ישיבה ליוצאי רומניה, והיה נוסע לחוצה לארץ, לאסוף כסף עבור החזקת בני הישיבה.
בשנת תרל"ד הוא כבר בטבריה, וחתם כדיין בבית דינו של הראב"ד רבי אברהם צבי הלוי, על אישור חתימות של ממוני כולל וואהלין נגד הקמת כולל קארלין, [בית אהרן וישראל קלח].
בשנת תרל"ט הביא לדפוס בקניגסברג את ספרו מעשה המנורה, כולו הלל ושבח למשפחת רוטשילד על מפעלותיה לטובת יהודי ירושלים, ומן הספר ניתן ללמוד רבות על יהודי ירושלים ומצבם באותם הימים.
באותה שנה, הדפיס גם את ספרו כליל תפארת משה לכבוד השר משה מוניטפיורי, ובו הוא מתאר בארוכה את מסעו השישי של מונטיפיורי בארץ ישראל. ובסוף הספר חותם גם בשם משפחתו, קלינגר. בראש הספר, יש תיאור מפורט של ביקורו בשנת תרל"ח אצל רבי משה הלוי, שהיה החכם באשי של איסטנבול.
על שער ספריו, הוא כותב את שמו, הק' ישעיה ראובן, אב"ד דק"ק סיווען מלפנים, ולחסות צל הקודש באתי שנת כת"ר.
על ספרו כליל תפארת משה, באו בהסכמה רבנים רבים בעיקר מהארץ אבל גם מחו"ל, וביניהם רבני טבריה במכתב מיום כ"ג אייר תרל"ז, וחתמו רבי אברהם צבי הלוי הראב"ד ומו"צ עה"ק טברי', ואחריו הק' משה מישל דיין ומו"ץ מטיטארע [היא פיאטרע], ואחריו, שמואל זנוויל הלוי דיין מראמאן.

בספר באר לחי, נדפס בליוורנו תרמח, מרבי חי מימון, מקובל שחי בעיר טריפולי שבלוב, מזכיר פירוש אחד ששמע מהרב המופלג ר' ישעיהו ראובן אשכנזי נר"ו. ומעניין, שגם ר' ישעיה ראובן בספרו מעשה המנורה מזכיר את רבי חי מימון מטריפולין

רבי ישעיה נפטר בעיר טבריה בשלהי שנת תרמ"ה והובא למנוחות בבית הקברות העתיק בעיר, מצבתו נמצאת עד היום באיזור א, חלקה ב שורה 17 מצבה מספר 1160, לפני אי אלו שנים, נבנה מבנה חדש ממלט מעל הקבר, ועליו הונחה המצבה הישנה. המצבה מעט מוכתמת אך האותיות נצבעו מחדש, [אומנם, לא דייקו כל כך בצביעה, ויצאה להם טעות בשנה], וזה נוסח המצבה: פ"נ הרב ר' ישעי' ראובן מסיויען נ' בש"ט ח"י אלול תרמ"ה תנצבה.

אשתו נפטרה עוד לפניו, ביום י"ב טבת תר"מ, בפנקס כתוב: אשת הרב ר' ישעיהו ראובן מסיווען. לא מצאתי מצבה שכתוב עליה בנוסח הזה, אומנם, מצאתי מצבה של אשה שנפטרה באותו יום, וזה נוסח המצבה: פ"נ הא' מלכה בת ה"ר ר' שלמה צבי י"ב טבת תר"מ.

יום ראשון, 3 במאי 2015

רבי אלטר חיים שיפמן ומשפחתו

.

הדמות הראשונה בה בחרתי להתמקד, בבואי לכתוב על הקהילה האשכנזית בטבריה, הינו רבי אלתר חיים הלוי שיפמן, המכונה רבי אלתר שו"ב, רבי אלתר היה מהדמויות הבולטות בטבריה האשכנזית בכלל, ובקהילת חסידי קארלין בפרט.
המצבה החדשה על קברו של רבי אלתר שיפמן

רבי אלטר חיים נולד בפינסק בשנת תרל"ד, לאביו רבי משה לייב שיפמן, ולאמו חנה פייגה. עלה עם הוריו לארץ ישראל בשנת תרמ"ח, וקבעו משכנם בטבריה. נשא לאשה את מרת באשע יהודית בתו של רבי משה מינשטר מטבריה, שהיתה מגזע קדושים כדלהלן. כאמור, ר' אלתר חיים השתייך לחסידות קרלין, ואף נסע כמה פעמים אל האדמו"רים לחוץ לארץ. בשנת תרנ"ד נסע לאדמור אור ישראל, בשנת תרנז נסע שנית, ואז קיבל קבלה לשחיטה מרבי דוד פרידמן מקארלין. כיהן כשוחט בטבריה, אולם אחר זמן קצר פרש מן השחיטה, ומני אז שימש כמלמד.
עדות מעניינת אודותיו, כתב יהודה לייב שניאורסון בספרו, הוי חברון חברון, תל אביב, תשם.

משהגענו לטבריה בישר לי אבא, שהכניסני לחדרו של ר' אלתר שוחט. בקושי רב עלה בידו להשיג לי מקום, שכן יותר משמונה ילדים לא היה ר' אלתר מקבל. אולם, עמדה לי זכותו של סבא ר' מרדכי [רבי מרדכי לידר], ור' אלתר קבלני.
דרכו של ר' אלתר היתה לומר שיעור לכל התלמידים יחד, ועם זאת היה מטיל על שני תלמידים לשנן מתוך מסכת אחרת בעצמם ולהביא לפניו את אשר נתחדש להם בלימודם.  המסכת הראשונה שלמדנו היתה מסכת גיטין: "המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר: בפני נכתב ובפני נחתם". הדבר היה מוזר, ונשמע כאילו בא מעולמות רחוקים: מי בינינו שמע פעם, בחברון או בטבריה, על גט, או על אדם שגרש את אשתו? והוא הדין ב"מדינת הים": לא יכולתי לתאר לעצמי מדינת הים מהי, ורק נזכרתי בכינרת, כשראיתיה לראשונה כמקום שמעבר לנהר סמבטיון.
...
בהבדל ממלמדים אחרים, היה ר' אלתר מקפיד שנבוא לשמוע שיעור גם בשבת, וימי החופש היחידים שהיו לנו בקיץ ובחורף היו רק בחגים.
בין התלמידים הייתי אני הצעיר, וגם העני מכולם. בעיר היו לי חברים אמידים. חבר אחד שלי היה חיים שפר, אשר אביו היה בעל המלון