יום ראשון, 3 במאי 2015

רבי אלטר חיים שיפמן ומשפחתו

.

הדמות הראשונה בה בחרתי להתמקד, בבואי לכתוב על הקהילה האשכנזית בטבריה, הינו רבי אלתר חיים הלוי שיפמן, המכונה רבי אלתר שו"ב, רבי אלתר היה מהדמויות הבולטות בטבריה האשכנזית בכלל, ובקהילת חסידי קארלין בפרט.
המצבה החדשה על קברו של רבי אלתר שיפמן

רבי אלטר חיים נולד בפינסק בשנת תרל"ד, לאביו רבי משה לייב שיפמן, ולאמו חנה פייגה. עלה עם הוריו לארץ ישראל בשנת תרמ"ח, וקבעו משכנם בטבריה. נשא לאשה את מרת באשע יהודית בתו של רבי משה מינשטר מטבריה, שהיתה מגזע קדושים כדלהלן. כאמור, ר' אלתר חיים השתייך לחסידות קרלין, ואף נסע כמה פעמים אל האדמו"רים לחוץ לארץ. בשנת תרנ"ד נסע לאדמור אור ישראל, בשנת תרנז נסע שנית, ואז קיבל קבלה לשחיטה מרבי דוד פרידמן מקארלין. כיהן כשוחט בטבריה, אולם אחר זמן קצר פרש מן השחיטה, ומני אז שימש כמלמד.
עדות מעניינת אודותיו, כתב יהודה לייב שניאורסון בספרו, הוי חברון חברון, תל אביב, תשם.

משהגענו לטבריה בישר לי אבא, שהכניסני לחדרו של ר' אלתר שוחט. בקושי רב עלה בידו להשיג לי מקום, שכן יותר משמונה ילדים לא היה ר' אלתר מקבל. אולם, עמדה לי זכותו של סבא ר' מרדכי [רבי מרדכי לידר], ור' אלתר קבלני.
דרכו של ר' אלתר היתה לומר שיעור לכל התלמידים יחד, ועם זאת היה מטיל על שני תלמידים לשנן מתוך מסכת אחרת בעצמם ולהביא לפניו את אשר נתחדש להם בלימודם.  המסכת הראשונה שלמדנו היתה מסכת גיטין: "המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר: בפני נכתב ובפני נחתם". הדבר היה מוזר, ונשמע כאילו בא מעולמות רחוקים: מי בינינו שמע פעם, בחברון או בטבריה, על גט, או על אדם שגרש את אשתו? והוא הדין ב"מדינת הים": לא יכולתי לתאר לעצמי מדינת הים מהי, ורק נזכרתי בכינרת, כשראיתיה לראשונה כמקום שמעבר לנהר סמבטיון.
...
בהבדל ממלמדים אחרים, היה ר' אלתר מקפיד שנבוא לשמוע שיעור גם בשבת, וימי החופש היחידים שהיו לנו בקיץ ובחורף היו רק בחגים.
בין התלמידים הייתי אני הצעיר, וגם העני מכולם. בעיר היו לי חברים אמידים. חבר אחד שלי היה חיים שפר, אשר אביו היה בעל המלון