יום ראשון, 3 במאי 2015

רבי אלטר חיים שיפמן ומשפחתו

.

הדמות הראשונה בה בחרתי להתמקד, בבואי לכתוב על הקהילה האשכנזית בטבריה, הינו רבי אלתר חיים הלוי שיפמן, המכונה רבי אלתר שו"ב, רבי אלתר היה מהדמויות הבולטות בטבריה האשכנזית בכלל, ובקהילת חסידי קארלין בפרט.
המצבה החדשה על קברו של רבי אלתר שיפמן

רבי אלטר חיים נולד בפינסק בשנת תרל"ד, לאביו רבי משה לייב שיפמן, ולאמו חנה פייגה. עלה עם הוריו לארץ ישראל בשנת תרמ"ח, וקבעו משכנם בטבריה. נשא לאשה את מרת באשע יהודית בתו של רבי משה מינשטר מטבריה, שהיתה מגזע קדושים כדלהלן. כאמור, ר' אלתר חיים השתייך לחסידות קרלין, ואף נסע כמה פעמים אל האדמו"רים לחוץ לארץ. בשנת תרנ"ד נסע לאדמור אור ישראל, בשנת תרנז נסע שנית, ואז קיבל קבלה לשחיטה מרבי דוד פרידמן מקארלין. כיהן כשוחט בטבריה, אולם אחר זמן קצר פרש מן השחיטה, ומני אז שימש כמלמד.
עדות מעניינת אודותיו, כתב יהודה לייב שניאורסון בספרו, הוי חברון חברון, תל אביב, תשם.

משהגענו לטבריה בישר לי אבא, שהכניסני לחדרו של ר' אלתר שוחט. בקושי רב עלה בידו להשיג לי מקום, שכן יותר משמונה ילדים לא היה ר' אלתר מקבל. אולם, עמדה לי זכותו של סבא ר' מרדכי [רבי מרדכי לידר], ור' אלתר קבלני.
דרכו של ר' אלתר היתה לומר שיעור לכל התלמידים יחד, ועם זאת היה מטיל על שני תלמידים לשנן מתוך מסכת אחרת בעצמם ולהביא לפניו את אשר נתחדש להם בלימודם.  המסכת הראשונה שלמדנו היתה מסכת גיטין: "המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר: בפני נכתב ובפני נחתם". הדבר היה מוזר, ונשמע כאילו בא מעולמות רחוקים: מי בינינו שמע פעם, בחברון או בטבריה, על גט, או על אדם שגרש את אשתו? והוא הדין ב"מדינת הים": לא יכולתי לתאר לעצמי מדינת הים מהי, ורק נזכרתי בכינרת, כשראיתיה לראשונה כמקום שמעבר לנהר סמבטיון.
...
בהבדל ממלמדים אחרים, היה ר' אלתר מקפיד שנבוא לשמוע שיעור גם בשבת, וימי החופש היחידים שהיו לנו בקיץ ובחורף היו רק בחגים.
בין התלמידים הייתי אני הצעיר, וגם העני מכולם. בעיר היו לי חברים אמידים. חבר אחד שלי היה חיים שפר, אשר אביו היה בעל המלון
שבטבריה - או, לפחות, בעל האכסניה היחידה שהיתה שם - ופרנסתו היתה מצויה בכבוד. חבר שני היה חיים חונס, שאביו היה סוחר תבואה, ובידוע כי גם סוחר תבואה מובטח לו לחם בביתו. עוד היה בן רבה של טבריה, ר' אברהם מרדכי קלירס, אשר כל אימת שאני מזכירו איני יכול לשכוח את פניו המאירות. עליהן נאמר: "חכמת אדם תאיר פניו", כמו כן היה שם יוסל וינברג, בנו של ר' מתתיהו (מתס') וינברג, אשר היו לו כמה עיסוקים וביניהם טחנה של קמח, והיו גם שני האחים קלישר, שאביהם היה סוחר יינות.


רבי אלטר חיים חיבר ספר ילקוט החיים,

יש בו שלשה ענינים קדושים, גבוהים ורמים ה"ה א. שער משבחי התורה ומפרטי שבחי תורה שבעל פה, ב. שער משבחי הלומדים והעוסקים בתורה, ג. משבחי הלימוד בתורה של תינוקות של בית רבן... מלוקטים מש"ס בבלי וירושלמי, ומזהר הקדוש... ... המלקט אלטר חיים הלוי שיפמאן בלא"א מו"ר כו' הר' משה יהודא ליב הלוי ז"ל ולאמי מורתי כו' מ' חנה פייגא ע"ה תנצב"ה, פעיה"ק ירושלים תובב"א שנת תש"ז לפ"ק.

ובסיום הקדמתו כותב ר' אלטר כך:

לקיים מצות כיבוד אב ואם, אמרה לי נפשי להשתדל בההדפסה זאת להדפיס אזכרה לטובת הנשמות של אבי מורי ושל אמי מורתי ע"ה ז"ל וגם אזכרה להבן הקדוש כו' אברהם יצחק ז"ל תנצב"ה.
אזכרה
יזכור אלוקים נשמת אבי מורי הר' משה יהודה ליב בה"ר דוב הלוי ז"ל, ונשמת אמי מורתי חנה פייגא בה"ר מיכאל הכהן ז"ל, שהלכו לעולמם.
אזכרה
לבן הקדוש כו' ז"ל תנצב"ה
יזכור אלקים נשמת בני הבחור היקר החשוב הקדוש כו'. אברהם יצחק הלוי בן באשע יהודית ע"ה, שנהרג בעה"ק טבריה תו"ב ביום ה' פ' כי תשא. שנת תרפ"ג. עשרים יום בחודש אדר.

ובסוף המפתחות כותב ר' אלטר חיים כך:

למען דעת שהשם חיים מהשם הספר הקדוש הזה ילקוט החיים, הוא לזכר עולם לשני הצדיקים ה"ה א. הרה"ג הקדוש הצדיק המקובל המפורסם כו' כקש"ת הר"ר חיים בן עטר זצ"ל בעהמח"ב ספר אור החיים הקדוש על התורה ועוד ספרים קדושים. ב. והרה"ג הצדיק הקדוש המפורסם אדמו"ר כקש"ת הר"ר חיים מטשערנאוויץ זצ"ל בעהמ"ח ספר באר מים חיים על התורה ועוד ספרים קדושים. כי זרעי וז"ז [וזרע זרעי] שיחיו לאריוש"ט המה מגזע קדשו של הרה"צ הנז' כי זוגתי הצוה"ח מ' באשע יהודית ע"ה היתה מז"ז [מזרע זרעו] של הרה"צ הקדוש הנז'. זכותם תגן עלינו ועל כל ישראל שחיש מהר יבא לציון גואל האמיתי...

בעקבות התדלדלות הישוב החסידי בטבריה, עבר רבי אלטר בשנת ת"ש לגור בירושלים, ובה נפטר ביום כ"ו תמוז תשי"א, לפי צוואתו הובא למנוחות בטבריה.

המצבה המקורית על קברו של רבי אלטיר חיים שיפמן




צאצאיו:

  •   רבי ישראל דוב שיפמן, נולד י"ד חשוון תרס"א, נקרא על שם זקינו ר' ישראל דוב שו"ב העלר. בבחרותו היה מיודד ידידות אמיצה עם רבי אברהם וינברג שלימים נתמנה כאדמו"ר מסלונים. נפטר ביום כ"ו אדר א' תשכ"ה.
  •  רבי מרדכי לייב שיפמן מחסידי באיאן בירושלים, זוגתו מרת קריינדל בת רבי אבנר לורברבוים מצפת.
  • רבי משה דוד שיפמן מנתניה-ירושלים, נפטר י"ב אב תשמ"ג ומנוחתו על הר הזיתים, זוגתו מרת חיה דאבע ביתו חורגתו של רבי נחמן פפירנא, אחד מן סופרי הסת"ם המפורסמים בירושלים, מחסידי קרלין. אביה היה ר' מרדכי פיינגזיכט, הוא נפטר בחו"ל, ואימה נישאה בשנית לר' נחמן פפירנא.
  • הבחור אברהם יצחק שיפמן נהרג על קידוש ה' כ' אדר תרפ"ג.
  • מרת חוה שרה אשת רבי יעקב יצחק בידרמן בנו של האדמו"ר רבי שמעון נתן נטע מלעלוב, ואבי האדמו"ר מלעלוב ירושלים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה