יום שלישי, 16 ביוני 2015

רבי ישעיהו ראובן קלינגר אב"ד סיווען



טבריה כאחיותיה ירושלים וצפת, היוותה מקום משכן לעולים רבים מארצות הגולה, וביניהם רבנים שכיהנו במקומות מושבותיהם בחוצה לארץ, ולעת זקנה עלו לארץ ישראל.
אחד מן הרבנים שעלו לארץ ישראל, הוא רבי ישעיהו ראובן [קלינגר] אב"ד סיווען, שברומניה.
אחד מתלמידיו מאותם ימים, הזכירו שנים רבות מאוחר יותר, כרבו המובהק, הוא רבי יואל דוידזון אב"ד הערץ, שבערכו בספר אהלי שם, [שכידוע, הערכים שבו נכתבו לרוב על פי מכתביהם של הרבנים עצמם], מוזכר רבי ישעיהו ראובן כרבו המובהק.

בשנת תר"ך עולה רבי ישעיה ראובן לארץ ישראל, ובמכתבו של רבי גמליאל שלנק, אל רבי אליהו גריידיצר, ומכנהו, ידידי הרב מו"ה ישעי' ראובן נ"י בעל תפלה מביהמ"ד של כוללנו. [לוח ירושלים תשו, עמ' רח].
אחר כמה שנים, מצינו את רבי ישעיהו ראובן בצפת, והחזיק שם ישיבה ליוצאי רומניה, והיה נוסע לחוצה לארץ, לאסוף כסף עבור החזקת בני הישיבה.
בשנת תרל"ד הוא כבר בטבריה, וחתם כדיין בבית דינו של הראב"ד רבי אברהם צבי הלוי, על אישור חתימות של ממוני כולל וואהלין נגד הקמת כולל קארלין, [בית אהרן וישראל קלח].
בשנת תרל"ט הביא לדפוס בקניגסברג את ספרו מעשה המנורה, כולו הלל ושבח למשפחת רוטשילד על מפעלותיה לטובת יהודי ירושלים, ומן הספר ניתן ללמוד רבות על יהודי ירושלים ומצבם באותם הימים.
באותה שנה, הדפיס גם את ספרו כליל תפארת משה לכבוד השר משה מוניטפיורי, ובו הוא מתאר בארוכה את מסעו השישי של מונטיפיורי בארץ ישראל. ובסוף הספר חותם גם בשם משפחתו, קלינגר. בראש הספר, יש תיאור מפורט של ביקורו בשנת תרל"ח אצל רבי משה הלוי, שהיה החכם באשי של איסטנבול.
על שער ספריו, הוא כותב את שמו, הק' ישעיה ראובן, אב"ד דק"ק סיווען מלפנים, ולחסות צל הקודש באתי שנת כת"ר.
על ספרו כליל תפארת משה, באו בהסכמה רבנים רבים בעיקר מהארץ אבל גם מחו"ל, וביניהם רבני טבריה במכתב מיום כ"ג אייר תרל"ז, וחתמו רבי אברהם צבי הלוי הראב"ד ומו"צ עה"ק טברי', ואחריו הק' משה מישל דיין ומו"ץ מטיטארע [היא פיאטרע], ואחריו, שמואל זנוויל הלוי דיין מראמאן.

בספר באר לחי, נדפס בליוורנו תרמח, מרבי חי מימון, מקובל שחי בעיר טריפולי שבלוב, מזכיר פירוש אחד ששמע מהרב המופלג ר' ישעיהו ראובן אשכנזי נר"ו. ומעניין, שגם ר' ישעיה ראובן בספרו מעשה המנורה מזכיר את רבי חי מימון מטריפולין

רבי ישעיה נפטר בעיר טבריה בשלהי שנת תרמ"ה והובא למנוחות בבית הקברות העתיק בעיר, מצבתו נמצאת עד היום באיזור א, חלקה ב שורה 17 מצבה מספר 1160, לפני אי אלו שנים, נבנה מבנה חדש ממלט מעל הקבר, ועליו הונחה המצבה הישנה. המצבה מעט מוכתמת אך האותיות נצבעו מחדש, [אומנם, לא דייקו כל כך בצביעה, ויצאה להם טעות בשנה], וזה נוסח המצבה: פ"נ הרב ר' ישעי' ראובן מסיויען נ' בש"ט ח"י אלול תרמ"ה תנצבה.

אשתו נפטרה עוד לפניו, ביום י"ב טבת תר"מ, בפנקס כתוב: אשת הרב ר' ישעיהו ראובן מסיווען. לא מצאתי מצבה שכתוב עליה בנוסח הזה, אומנם, מצאתי מצבה של אשה שנפטרה באותו יום, וזה נוסח המצבה: פ"נ הא' מלכה בת ה"ר ר' שלמה צבי י"ב טבת תר"מ.