יום שלישי, 8 במרץ 2016

רבי סלים מענדיל שווארץ


אחד מן הדמויות היחודיות בטבריה, היה רבי נתנאל מענדל שווארץ

או כפי כינויו בפי השכנים הערבים, סאלים מענדיל, חלק גדול מן הפרטים במאמר זה, הם מספרו של יוסף הגלילי, ספר מירון.

סיפורינו מתחיל באבי אביו, ר' נתנאל מנדל מקמניץ פודולסק, אשר נפטר בצעירותו, והותיר אחריו אלמנה עם בן אחד. אותה אלמנה, החליטה לעלות לארץ ישראל, ולהתיישב בצפת, לפני עלייתם נתברכו מפי הצדיק מרוז'ין, שאף נתן בידי שבח היתום מטבע זהב כשמירה לדרך.

רבי שבח גדל בטבריה, ולכשהגיע לפרקו, נשא לאשה את מרת יוטא בת רבי יהודה לייב מצפת. אביה עמד בראש החברא קדישא בעיר, אשר היה צדיק נסתר ונחבא אל הכלים, וכפי המסופר, העירוהו בליל ג' חשוון תרי"א לכרות קבר לצדיק מרוזין. גם רבי שבח היה מאנשי מירון, והיה מביא לשם את בנו מילדותו, וכבר את החלאקה שלו, חגג עמו אביו במירון.

רבי שבח היה מגדולי המשמחים בהילולא במירון, וכינויו היה 'שמח תשמח'. אמרו כי לולי נוכחותו במירון, עלולה ההילולה להיראות כחתונה בלי כליזמרים.

בשנת תרס"ט, ימים ספורים לפני לג בעומר, כאשר עמד להשלים כדרכו את כל הכנותיו לקראת עלייתו למירון, נפל למשכב, וחלה את חליו האחרון אשר ימות בו. כאשר ראו בניו את מצבו, הצטערו מאד על כך, כאב להם מצבו של אביהם, וכאבה להם האפשרות שלא יעלו למירון. מפני שחששו שמא הגיע עתו של אביהם, להסתלק מן העולם, והם לא יהיו ממטתו.

רבי שבח קרא לבניו ואמר להם: בני, לדאבוני תש כוחי ושוב אין בי יותר כח לעלות למירון כמו כל הימים. זה לי למעלה מיובל שנים שלא החסרתי אף הילולא אחת. רואה אני ששעותי ספורות, ועוד מעט אשיב את נשמתי לצור מחצבתה. אבל לא כן אתם. אל תפרו את שמחת רבי שמעון. מצפים לכם שם. זאת עשו. מהרו ועלו למירון, אני אמתין לכם עד שובכם משם. מבטיח אני לכם בזה כי אמתין לכם, רק מהרו ועלו.

שמעו בקולו ולעצתו, ובהגיעם לשם באיחור, צהל כל החוגגים, שתמהו על עיכובם. אחר שרקדו כל הלילה וחצי היום, הגיע רץ מיוחד אשר נשלח אליהם מטבריה על גבי פרידה מהירה, וכה אמר בשם אביהם, את תפקידכם מילאתם באמונה, ואלוקי רבי שמעון יהיה בעזרתכם, הזדרזו ותזכו עוד למצוא את אביכם בחיים.

מיהרו ושכרו פרידות ודהרו עליהן לטבריה. בהגיעם בחשכת הליל, מצאו כי עוד אביהם חי, וגדולה היתה שמחתם. אביהם בראותם חוזרים, הספיק לשאול, הגעתם כולכם? וכשמרו לו שאכן חזרו כולם, אז אמר, וכעת יכול אני כבר להסתלק מן העולם, אלקא דרשבי ענני, בידך אפקיד רוחי, ותיכף התחילה גסיסתו, ואמר בהכרה מלאה ובצלילות הדעת שמע ישראל, ויצאה נשמתו בטהרה.


רבי שבח הובא לקבורה בטבריה, שם נמצאת מצבתו עד היום. על מצבתו נכתב: פ"נ ה"ר שבח ב"ר נתנאל מחמעלניק נ' י"ט אייר תרס"ח תנצבה.
גם כאשר הקימו מצבה חדשה על קברו, כתבו עליה את אותו נוסח.

ארבעה בנים ושתי בנות היו לו לרבי שבח.
הראשון ר' נתנאל מנדל נשוא מאמרינו.
השני ר' משולם.
השלישי ר' בנימין שוורץ שגר בירושלים.
והבן הרביעי הוא ר' משה מרדכי שוורץ אף הוא מירושלים, המוכתר של שכונת כנסת, ושמשו של הוועד הכללי. אודותיו ניתן לקרוא בביוגרפיה של בנו סא"ל אליהו יקותיאל שוורץ.
הבנות הן אסתר ואיטה, אחת מהן, היתה נשואה לר' יונה ב"ר חיים יואל אשכנזי.

רבי נתנאל מנדל התחנך בחיידר ובישיבה בטבריה, וכשהגיע לפרקו, נשא לאשה את מרת ביילא.

על השידוך ביניהם מסופר הסיפור דלהלן. בשכנותם של רבי שבח ויוטא, התגוררה משפחה נוספת מיוצאי גליציה, מצאצאי הרה"ק רבי מאיר מפרימישלאן, ר' יצחק, ואשתו מרים שרה. שתי השכנות מרים שרה ויוטא, היו מיודדות מאד, ופעם אחת, נדברו ביניהן, [או שמא אף קיבלו בתקיעת כף] בהיותן שתיהן בחודש הריונן האחרון, אם האחת תלד בן, והשנייה בת, ישתדכו ביניהן. כעבור ימים אחדים נולד ליוטא בן למזל טוב, הוא נתנאל מענדיל נשוא מאמרינו, וכעבור שבועיים ילדה שכנתה מרים שרה אף היא למזל טוב בת, ושמה בילה. השמחה היתה גדולה במעונן של שתי המשפחות, וכבר החלו לשבור צלחות לקראת העתיד... לדאבון לב, נפטרו  הוריה של בילה, יצחק ומרים שרה במגיפה, והשכנים המסורים מיהרו לאמץ את היתומה הקטנה בילה, וכאשר גדלו הילדים השיאום.

לפרנסתו, החזיק רבי נתנאל מנדל חנות מכולת בטבריה, היו קונים אצלו מכל רחבי העיר, ואף מן המושבות בסביבה. היה לו פנקס בו רשם את ההקפות, ובאותו פנקס נרשם גם שמו של דוד גרין, לימים בן גוריון, שקנה אצלו סחורה בעבור אחת ההתיישבויות החדשות.

רבי נתנאל מנדל, במשך שנים היה הרקדן המפורסם במירון. למעלה משמונים שנה היה מגיע אל ההילולא הגדולה בלג בעומר, ורוקד ומרקיד את כל הנוכחים. הוא ובניו היו במרכזם של מעגלי הרוקדים ברחבת הציון.
רבי נתנאל מנדל שווארץ רוקד ברחבת הציון במירון
גם את ריקודי המצווה טאנץ בחתונות בליל שבת, או כפי שנקרא בטבריה, כושער טאנץ, היה רבי נתנאל מנדל מוביל, הוא היה הכרוז שמזמין את הקרובים לרקוד עם החתן והכלה. ניתן לשמוע תיאור אודות ריקודים אלו, בדבריו של ר' מנחם מנדל ברנדוויין ז"ל בהקלטתו של חוקר המוזיקה יעקב מזור. בקישור כאן, [הדברים אודותיו מתחילים בשעה 1.02.10].

ר' נתנאל מנדל התמחה גם ברפואה, היה מומחה להחזיר כל אבר שיצא ממקומו מחמת נקע, והמציא גבס פרימיטיבי שהיה מתקין מעיסת קמח וחלבוני ביצים.

האריך שנים למעלה ממאה שנה, ונפטר בטבריה ביום י"ט שבט תשי"ג, והובא לקבורה בבית הקברות העתיק בעיר. וזה נוסח מצבתו: פ"נ הר' נתנאל מנדל ב"ר שבח ז"ל נפטר יום י"ט שבט שנת תשי"ג תנצבה.
מצבתו של ר' נתנאל מנדל בטבריה
כפי שחודשה בשנים האחרונות, אך מן הסתם כזה היה גם נוסח מצבתו המקורית. נוסח פשטני, כפי הנוסח של מצבת אביו, ללא תארים או סופרלטיבים כלשהם.
רעיתו האריכה ימים עוד, ונפטרה בירושלים ביום ו' תמוז תשכ.

ואלו הם צאצאיו של רבי נתנאל מנדל:

  • רבי אליעזר שחור שוורץ, נשא לאשה את מרת יהודית בת רבי שלום מערקער, הוא המקובל רבי שלום סגל מפודהייץ. בצעירותו היה ה'מכריז' מטעם השלטון התורכי, ותפקידו היה להכריז ברחובות כרוזי איום למיניהם, "מי שלא יביא... מי שלא יבוא בזמנו... ייתלה באמצע הרחוב", וכדומה. היה סוחר במטבעות עתיקות, הוציא לאור במשך שנים את לוח הגאולה המפורסם, בו כלל מידיעותיו לתולדות הישוב בארץ ישראל, ומן הנעשה בישוב בשנה האחרונה. והדפיס גם בקשות ושירים ללג בעומר. נפטר בירושלים י"ב אדר א' תש"ח. בנו רבי חיים שלום שוורץ מתל אביב, היה חזן בחסד עליון ומרביץ תורה באחד ממוסדות בעלזא בתל אביב, והדפיס ספרים בעניני חינוך.
אליעזר שוורץ. תדהר
  • מלכה אשת ר' משה ברא"ד, נפטרה ז' תשרי תרצ"א בטבריה.
  • אשת ר' שלמה גראס. בנם בנימין גרוס היה באוסטרליה.

תודתי נתונה לר' אברום בורשטיין מחייה הכליזמר הירושלמי על עזרתו בהכנת המאמר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה